Vayedaber

Yevamoth

Daf 63b

משנה: 63b חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ וַולְדוֹתֵיהֶן הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָֽשְׂאוֹ נָשִׁים וָמֵתוּ אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת וְאֶחָד מְייַבֵּם אוֹתָהּ. הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִים לְאַחֶרֶת וְאֶחָד מְייַבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְייִבּוּם לְכָל אַחַת וְאַחַת.

Traduction

Cinq femmes (ayant deux fils) ont confondu chacune un de leurs fils avec ceux des autres femmes. Puis ceux-ci ayant grandi se sont mariés et sont morts sans enfant; quatre des frères survivants devront se laisser déchausser par l'une des veuves, et le cinquième peut l'épouser par lévirat (440)Si le hasard veut que ce soit sa belle-sÏur, il accomplit légalement le lévirat; si non, il peut encore l'épouser, puisqu'elle est libérée par le déchaussement préalable à l'égard du beau-frère inconnu parmi les quatre autres.. Après quoi, lui (le cinquième) et trois autres survivants devront se laisser déchausser par une autre veuve, et le quatrième frère peut l'épouser (en continuant à procéder de même pour les trois autres veuves). Par conséquent, chacune des veuves aura opéré quatre déchaussements avant le mariage par lévirat (de façon à obvier à tous les doutes).- (441)La courte Guemara sur ce se retrouve ci-dessus, (2, 7.)

Pnei Moshe non traduit

מתני' חמש נשי' שנתערבו ולדותיהן. הזכרים ויש לכל אחת מהן בן ודאי שלא נתערב:

ארבעה חולצין לאחת. בן ודאי של כל אחת מן הארבעה חולץ לאחת מהן דכל אחת ספק היא לו באשת אחיו ובן החמישית ישאנה ממ''נ אם אשת אחיו היא הרי טוב ואם לאו הרי חלץ לה יבמה:

הוא ושלשה. זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו והחמישי מייבם ממ''נ וחוזרין השנים הללו וחולצין להשלישית ושנים עמהם והחמישי מייבם וכן כלם:

נמצאו ד' חליצות. תחלה חולצין לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה כי היכי דלא ליפגע ביבמה לשוק. והה''ד דמצי הארבעה למיחלץ לכלהו והאחד לייבם את כלן אלא דאמר בבבלי דהכי שפיר טפי דילמא לכל חד וחד מיתרמא דיליה ומתקיימה מצות יבום:

משנה: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ בִּוְולַד שִׁפְחָתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה וְחוֹלְקִין חֶלֶק אֶחָד לַגּוֹרֶן וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים וְאֵינָן נוֹשְׂאִין נָשִׁים בֵּין כְּשֵׁירוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת.

Traduction

Si une femme de Cohen a confondu son enfant avec celui de son esclave, tous deux pourront manger de l'oblation sacerdotale (c'est permis à l'un comme Cohen, à l'autre comme esclave de celui-ci); mais lorsqu'ils arrivent ensemble dans une grange, on leur assigne une seule part (à se diviser entr'eux). Aucun d'eux ne pourra se rendre impur pour un mort (en raison du doute), et ils ne pourront pas se marier (avant leur majorité), ni avec des femmes propres aux cohanim, ni avec des femmes inaptes.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כהנת כו' הרי אלו אוכלין בתרומה. כדמפרש בגמ' שכן עבד כהן נמי אוכל בתרומה:

וחולקין חלק א'. בגמ' מפרש דדוקא אם באו כאחד חולקין דאין חולקין לעבד בגורן אא''כ רבו עמו:

בין כשירות. כדמפרש בגמ':

משנה: הָאִשָּׁה שֶּׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ בִּוְולַד כַּלָּתָהּ. הַגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָֽשְׂאוּ נָשִׁים וָמֵתוּ. בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּבְנֵי הַזְּקֵינָה אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְייַבְּמִין שֶׁהוּא אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵינָה חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין שֶׁהוּא וְאֵשֶׁת אָחִיו סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּבְנֵי הַכַּלָּה אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם.

Traduction

Si une femme confond son fils, avec celui de sa bru (toutes deux ayant encore d'autres fils), puis ces deux fils ayant grandi se sont mariés et sont morts sans laisser d'enfant, les fils de la bru doivent se laisser déchausser par les veuves, mais ne peuvent pas les épouser; car, pour chacune, il y a doute d'être la femme du frère défunt, ou d'être la femme de l'oncle (frère du père, à qui le lévirat n'est pas applicable); les fils de la grand-mère pourront, ou se laisser déchausser par ces veuves, ou les épouser, car en ce cas il y a seulement doute si les veuves étaient femmes du frère, ou du neveu (dans ces deux hypothèses, le mariage est permis). Mais si des deux côtés, les fils, sur la descendance desquels il n'y a pas doute, meurent, les fils survivants et confondus doivent se laisser déchausser par la veuve du fils de la grand'mère, et ne peuvent pas l'épouser, en raison des doutes qu'il y a, si cette veuve est la femme du frère (belle-sœur), ou celle d'un oncle (qui reste interdite); tandis qu'à l'égard de la veuve du fils de la bru, l'un se laissera déchausser, et l'autre peut l'épouser (442)Comme plus haut, ou cette veuve sera juste la belle-sÏur qui lui incombe par lévirat, ou elle est sa nièce qui lui est permise, après qu'elle s'est libérée par le déchaussement..

Pnei Moshe non traduit

מתני' האשה כו' בני הכלה. הודאין:

מתו כשירין. הודאין:

התערובות לבני הזקנה. כלומר לנשי בני הזקנה כדמפרש בגמ':

ובני הכלה. לנשי בני הכלה ודאין:

אחד. מן התערובות חולץ תחילה והדר מייבם אידך ממ''נ אי האי דחלץ לה היא בן הכלה וחלץ לאשת אחיו הא אישתריא לה בהך חליצה ושפיר נסיב לה אידך שהוא בן הזקנה דהיא אשת בן אחיו ומותרת לו ואי האי דחלץ לה הוא בן הזקנה ואשת בן אחיו חלץ הויא כחולצת מן הנכרי ובן הכלה כי מייבם לה שפיר קא מייבם:

הלכה: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ כול'. הֲרֵי אֵילּוּ אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה. שֶׁכֵּן עַבְדֵי כֹהֲנִים אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' הרי אלו כו'. דטעמא שכן עבדי כהן כו' ואפי' דמספקינן לכל א' בעבד כהן אוכל בתרומה בשביל רבו:

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. לְנָשֵׁי בְנֵי הַכַּלָּה לְנָשֵׁי בְנֵי הַזְּקֵינָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמּוּתָּר אָדָם לִישָּׂא אֶת אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו.

Traduction

Voici, dit R. Yohanan, comment il faut entendre dans la Mishna l'expression '' les fils de la bru '': ceux de la grand'mère, comme pour les femmes des uns ou des autres. R. Hagaï dit: de ce que la Mishna autorise en principe d'épouser la femme de son neveu, en cas de lévirat, il résulte qu'il est toujours permis de l'épouser (sans se préoccuper des conséquences en cas de décès).

Pnei Moshe non traduit

גמ' א''ר יוחנן כיני מתני'. כן אנו מפרשין להמתני' דהאי לבני הכלה לבני הזקנה דקאמר כמו לנשי בני הכלה כו' כדבמתני':

זאת אומרת. ממתני' דקתני דמייבמין לכתחילה לאשת בן אחיו:

שמותר אדם לישא אשת בן אחיו. ולא חיישינן משום ביטול מצות יבמין דשמא ימות ותפול לפני אחיו ותהיה אסורה לו משום כלתו. והכי דייק לה בריש מכילתין מכלתו דמתני' התם והכא עיקר דלכתחלה מיירי כמה שכתבתי שם:

הלכה: חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ וַולְדוֹתֵיהֶן כול'. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּוַדַּאי כָּאן בְּסָפֵק. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים. חֲלוֹץ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּוַדַּאי כָּאן בְּסָפֵק.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' בכל אתר. בכל מקום אמרי' דאין חליצה אחר חליצה לא ביבמה אחת ולא בב' יבמות כדתנן לעיל פ''ה:

והכא את אמר הכין. בתמיה דארבעה חולצין לאחת:

ומשני כאן בודאי. יבמות אין חליצה אחר חליצה.

כאן בספק. מתני' דלא ידעי' איזו יבמתו וכטעמא דפרישית במתני':

בכל אתר את אמרת בכל מקום שאומרים לו ייבם אין אומר חלוץ גרסינן. דקי''ל במקום דשייך יבום אין אומרים חלוץ מתחילה:

והכא את אמר אכין. בתמיה:

כאן בספק. דאי אפשר לייבם מתחילה דלא יפגע ביבמה לשוק כדפרישית במתני' וגרסינן להך קושיא ופירוקא נמי לעיל פ' כיצד הלכה ז':

וְחוֹלְקִין חֶלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. נָשִׁים וַעֲבָדִים אֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן אֲבָל נוֹתְנִין לָהֶן מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִייָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

וחולקין חלק א' הדא היא דתני ר''ח כו'. כלומר דהא דקאמר חלק אחד כאחד הוא שבאין כאחד לגורן ואז חולקין להן וכדתני ר' חייא דנשים ועבדים אין חולקין על הגורן וכדמפרש טעמא בבבלי דף ק' דאשה משום גרושה שמא יגרשנה בעלה ואסורה בתרומה ולא ידעי אינשי ופלגי לה א''נ משום יחוד היכי דלא שכיחי בה אינשי בגורן. ועבד נמי דילמא אתו לאסוקי מתרומה ליוחסין:

מתוך הבית. כשהן בביתן משגרין להן:

וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים לֹא כְשֵּׁירוֹת וְלֹא פְסוּלוֹת. לֹא כְשֵׁירוֹת מִפְּנֵי הַפָּסוּל. וְלֹא פְסוּלוֹת מִפְּנֵי הַכָּשֵׁר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ואין נושאין כו'. דטעמא הוא לא כשרות יכולין להנשא מפני הפסול דכל א' מהן ספק עבד הוא וכשרות אסורות לעבד:

ולא פסולות מפני הכשר. דכל א' מהן ספק כהן היא ופסולות אסורות לכהן וספק איסורא לחומרא:

Yevamoth

Daf 64a

משנה: הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּייוֹת לִכְהוּנָּה וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין לַמֵּתִים וְאִם נִטְמְאוּ אֵין סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה וְאִם אָֽכְלוּ אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן. וּמוֹכְרִים אֶת הַתְּרוּמָה וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. וְאֵינָן חוֹלְקִין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ. וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קֳדָשִׁים. וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלָּהֶן מִידֵיהֶן. וּפְטוּרִין מִן הַזְּרוֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּיבָה. וּבְכוֹרָן יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחוּמְרֵי כֹהֲנִים.

Traduction

Une fois qu'ils auront grandi et qu'ils se seront affranchis mutuellement (en raison du doute), ils pourront épouser des femmes aptes à s'unir au Cohen; ils ne se rendront pas impurs pour un mort, et si pourtant il leur est survenu une impureté, ils ne sont pas astreints aux quarante coups de lanière (445)Chacun d'eux peut arguer, en ce cas, qu'il n'est peut-être pas Cohen.. Ils ne pourront pas manger d'oblation (446)Car le fils de l'affranchi est un simple Israélite.; mais s'ils en ont mangé involontairement, ils ne sont pas tenus de rembourser le capital (447)Le réclamant aurait à prouver d'abord lequel des deux n'est pas Cohen. avec cinquième supplémentaire (en amende). Ils ne prennent pas de part aux distributions sacerdotales en grange; ils vendent aux cohanim l'oblation qui forme leur revenu; ils ne sont pas tenus de la donner, et ils en gardent le montant. Ils ne prennent pas de part sur les sacrifices du sanctuaire (448)Comme par exemple, les peaux des animaux sacrifiés., et on ne leur donne rien de sacré (449)Ni premier-né, ni objet mis en anathème par consécration.. Par contre, ils ne sont pas tenus de prélever les parts sacerdotales sur leurs biens, et ils sont dispensés de prélever pour d'autres cohanim (sur tout animal égorgé) le morceau d'épaule, les mâchoires et l'estomac. Le premier né de leur bétail pourra paître jusqu'à ce qu'il lui survienne un défaut (ce qui permet de l'égorger et de le manger). Pour le reste, ils subissent les lois les plus sévères comme cohanim et comme simples israélites (en ce qui concerne les sacrifices pacifiques).

Pnei Moshe non traduit

מתני' הגדילו התערובות ושחררו. בגמרא מפרש דאפי' לכתחילה מותר לשחרר:

ראוין. ולא גרושה וחלוצה משום הכהן

אין סופגין את המ'. דכל חד אמר אנא לאו כהן:

אינן משלמין. דכל חד אמר כהן אנא ומספיקא לא מפקינן ממונא:

ואין חולקין. אין נותנין להם תרומה על הגורן דהמשוחרר ישראל הוא ואפי' יבאו שניהם כיון דאינן אוכלין דילמא אתי לידי תקלה:

ומוכרין את התרומה. תרומת תבואתן אין נותנין אותה לכהן כשמפרישין אותה דכל חד אמר אייתי ראיה דלאו כהן אנא ולאוכלה אי אפשר אלא מוכרים לכהני' והדמים שלהן:

ואין חולקין בקדשי המקדש. כגון עורות קדשים:

ואין נותנין להם קדשים. להקריב:

ואין מוציאין את שלהן מידיהן. אם היו חייבין חטאת או אשם או עולה אין כופין אותם לתתם לאנשי משמר ולהיות עבודתם ועורם לאנשי משמר דכל חד אמר כהן אנא ודיניה דכהן דמקריב בכל שעה שירצה ועבודתו ועורה שלו כדמייתי הכא בגמ' והילכך אינן יכולין להוציא מידם אלא הם יקריבו קרבנותיהן ויחזרו להן הבשר והעור ויתנו לכל מי שירצו או הללו יעשו שליח כל כהן שירצו להקריב את קרבנם:

ובכורו ירעה עד שיסתאב. ואפי' בזמן הבית דהא לא מצי למכפינהו למיתן לכהנים לאקרובי ולאכול את בשרו ואינהו נמי לא מצי למיתביה לכהן ולהחזיר להן הבשר דבכור תם אינו נאכל אלא לכהנים כדאמרי' בבכורות פ''ד דף כ''ח הילכך ירעה עד שיסתאב ומותר לשוחטו במדינה ויאכלוהו הם דבכור בעל מום אין בו משום זרות אלא משום גזל מתנות כהונה והכא גזל ליכא דהמוציא מחבירו עליו הראיה:

חומרי ישראל וחומרי כהנים. כדפרישית לעיל בגמ':

הלכה: הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת כול'. לְשֶׁעָבַר. הָא לְכַתְּחִילָּה לֹא. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מוּתָּר לְשַׁחְרֵר כַּתְּחִילָּה. אַף רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אָמַר. אָסוּר לְשַׁחְרֵר. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא מוּתָּר. מִפְּנֵי תִיקּוּן הַוְולָד. מַהוּ רְאוּיוֹת. לֹא פְסוּלוֹת.

Traduction

En disant '' s'ils se sont affranchis '', la Mishna parle du fait accompli; est-ce à dire qu'en principe c'est interdit? -Non, et il faut entendre dans la Mishna que c'est permis en principe. Ainsi, R. Yossé le Galiléen, quoique d'ordinaire ce soit interdit (450)Mishna, (Gitin 4, 9)., reconnaît qu'il est permis d'affranchir les enfants, afin de régulariser leur état civil. Par '' femmes aptes '' on entend celles qui ne sont pas impropres au sacerdoce.

Pnei Moshe non traduit

גמ' לשעבר. ושחררו דמתני' דייק דמשמע דוקא לשעבר אם שיחררו בדיעבד הא לכתחילה לא ישחררו זא''ז בתמיה הא אין להן תקנה עד שישחררו זא''ז:

ומשני כיני מתני'. דבאמת כן צריך לפרש המתני' דמותר לשחרר אף בתחילה:

אף ר''י הגלילי אמר אסור לשחרר. כלומר אפי' לר' יוסי הגלילי דאמר בעלמא אסור לשחרר העבד דעובר בעשה כדאמרי' פ''ד דגיטין מודה הוא הכא שהוא מותר לשחרר:

מפני תיקון הולד. כלומר מפני תקנת תערובות הללו דהרי אי אפשר להן לישא אשה דכל אחד ספק עבד ספק בן חורין הוה עד שישחררו זא''ז. ובבבלי שם קאמר רבא כופין ומשחררין זא''ז כדין מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואפשר דהכא נמי קאמר דמדמותר לשחרר כופין אותן מפני תיקון הוולד:

מהו ראויות. דקתני במתני' מאי ראויות:

לא פסולות. לאפוקי פסולות לכהונה:

מַהוּ שֶׁיָּבִיאוּ מִנְחָה אַחַת 64a וּתְהֵא קְרֵיבָה בְכָלִיל. תַּנֵּי. מְבִיאִין מִנְחָה אַחַת וּמַתְנִין עָלֶיהָ וּתְהֵא קְרֵיבָה בְכָלִיל. מַהוּ שֶׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי מְנָחוֹת אַחַת קְרֵיבָה בְכָלִיל וְאַחַת נִקְמֶצֶת וְנֶאֱכֶלֶת. תַּנֵי. מְבִיאִין שְׁתֵּי מְנָחוֹת אַחַת קְרֵיבָה בְּכָלִיל וְאַחַת נִקְמֶצֶת וְנֶאֱכֶלֶת. מַהוּ שֶׁיָּעִידוּ עֵדוּת אַחַת וְתַעֲלֶה לָהֶם עֵדוּת אַחַת. אוֹ ייָבוֹא כְהַהִיא דָמַר רִבִּי זְעִירָא רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב אַסִּי. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ יִמְצְאוּ הָעֵדִים זוֹמְמִין אֵין נֶהֱרָגִין וְאֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרָג. אַף הָכָא כֵן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מהו שיביאו מנחה אחת כו'. דבסיפא דמתני' גבי הגדילו ושחררו זא''ז תנן דנותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים וכדמפרש בבבלי התם דמנחת כהן נשרפת כולה כליל ומנחת ישראל נקמצת והשיריים לכהנים ושלהן נקמצת כמנחת ישראל וקרב בפני עצמו ואין שירים נאכלין ונשרפת כמנחת כהנים והכא בעי ברישא דעדיין לא שחררו זא''ז אם מביאין מנחה אחת

ותהא קריבה כליל משום ספקא דמנחת כהן או דילמא דאי אפשר להקריבה כליל משום חלקו של העבד דיש בה שיריים וקרי כאן כל שממנו לאישים הקומץ הרי הוא בבל תקטירו:

וקאמר דתני בברייתא מביאין מנחה אחת ומתנין עליה. למחול כל אחד חלקו לחבירו:

ותהא קריבה בכליל. לחומרא א''נ דמתנין עליה שתהא הקטרת שיריים לשום עצים ולא לשם מנחה וכעין דמפרק לה בבבלי על הסיפא באם אחד מהן מביא מנחתו:

מהו שיביאו ב' מנחות. בשותפות ויהא אחד קריבה בכליל כדין מנחת כהן ואחת נקמצת ונאכלת כמנחת ישראל:

תני. נמי דמביאין בהאי גוונא וצ''ל דמתנין בה נמי כדלעיל:

מה שיעידו עדות אחת. דעבד פסול לעדות ובעי אם יעידו שניהן כאחת אם תעלה להן לעדות אחת כלומר לאיש אחד:

וקאמר אתייא כההיא דאמר ר''ז כו'. דבפ''ק דמכות תנן אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהן דכתיב והנה עד שקר העד ואמר מר כל מקום שנ' עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב א' כדאמרי' בריש סוט'. וקאמר רב אסי בעלמא מאחר שאלו ימצאו כו' דבכל מקום שאין העדים נהרגין אין ההורג נהרג נמי דעדות שאי אתה יכול להזימ' היא ולאו שמה עדות וכדאמרי' בבלי סנהדרין מ''א:

אף הכא כן. דהרי עדות שאי אתה יכול להזימה היא דעדותו של עבד לאו עדות היא ואינן נהרגין עד שיזומו שניהן וא''כ לא הויא עדות כלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source